תולדות הפדיקור
תאמינו או לא, טיפולי פדיקור להצערת וייפוי כפות הרגליים קיימים כבר אלפי שנים. כבר בימי קדם הבינו שיש לפדיקור שורה של יתרונות בריאותיים כגון מניעת מחלות עור ומחלות ציפורניים. עצם המונח "פדיקור" נגזר מהמילים הלטיניות: pedis כלומר "כף הרגל" ו- curare שפרושו "לטפל".
הפדיקור הקדום
הנוהג של טיפול בכף הרגל החל כבר במצרים העתיקה בארמונות המלוכה של הפרעונים הקדמונים שהיו ידועים בהקדשת זמן לא מבוטל בטיפולים בכלל ובטיפול ברגליים בפרט. בגילופים עתיקים מ- 2,400 לפנה"ס ניתן לראות גברים ונשים מהמעמד הגבוה של אותה תקופה נכנסים לטיפולי פדיקור ומניקור אצל רופא מצרי.אופי וסוג הטיפול שקיבלו שיקפו את המעמד החברתי בציוויליזציה העתיקה. פדיקור לווה בשימוש בשמנים ריחניים, חליטות צמחים, וקישוטים והיו שמור עבור בני המעמד הגבוה, תוך תשומת לב רפואית ליבלות. לעומת זאת, בני המעמד הנמוך טופלו באמצעות מגרדי עור בסיסיים.
מצרים העתיקה לא הייתה הציוויליזציה המוקדמת היחידה הידועה בשיטות מתקדמות לטיפולי פדיקור. האצילים בבבל העתיקה ייצרו כלי זהב מפוארים במיוחד עבור מניקור ופדיקור וגם להם הייתה תרבות טיפולים מפותחת.
בעוד ששיטות טיפולי הרגליים התפתחו באופן משמעותי מאז ימי קדם, הכלים והטכניקות המשמשים כיום במדינות רבות ברחבי העולם נותרו ללא שינוי במשך 100 השנים האחרונות. במדינות דרום אסיה למשל, פדיקור הם בדרך כלל עסק משפחתי, והידע על מיומנויות ומוצרים הועברו מדור לדור והותירו מעט מקום לשינוי או לחדשנות.
מאז לא השתנה הרבה בתעשיית פדיקור - עד לעת האחרונה.